רוח היהדות, האיסלאם הנצרות, הקומוניזם הקפיטליזם והנאציזם 

רוח היהדות הוא קודם כל חופש האמונה והמחשבה. "איש איש באמונתו יחיה" הוא המשפט המרכזי. כל אחד נברא בצלם אלוהים ויכול להאמין במה שרוצה. אנשים לא אמורים ולא יכולים לומר יותר מדי אחד לשני איך לחיות ובמה להאמין. הכל עניין של בחירה אישית. כולנו שווים בפני האלוהים והוא ברא אותנו מסיבותיו. אדם לא יכול לפקפק בסיבות הבריאה של מישהו אחר, הרי אי אפשר להתווכח עם אלוהים. בנושא היחס לרוע, היהדות דוגלת בהחזרת רוע באופן מידתי. "עין תחת עין, שן תחת שן". יהודים מאמינים בנקמה מידתית. עוד, לגבי חינמים בחיים, יהודים לא מאמינים שיש חינם לגמרי: גם אם משהו חינם באופן חומרי, יש תשלום רוחני. לכן, יהדות בד"כ מעדיפה לשלם בכסף אמיתי ולא להיות חייב רוחנית. אז, אנחנו פחות מושחטים אידיאולוגית ולא חייבים להשתנות בעקבות מתנות חינם. 

רוח הנצרות הוא רוח שמאמינה בהיעדר נקמנות. אדם צריך לסלוח על הכל, והצדק יקרה בעזרת הכוחות הגודלים שיש. אדם לא צריך לנקום ויסלח על הכל וכך יהיה טוב לכולם. נוסף, הנצרות מסיונרית ומשכנעת בצדקתה. הנוצרים לא מאמינים בחופש אמונה מלא אלא מנסים לשכנע את האנשים לעבור לנצרות. הנוצרים יחוו דיעה על דיעותיו של אדם אחר ברוח הנצרות ויעירו לו אם הוא טועה. 

רוח האיסלאם הוא רוח "החזק צודק". הם מאמינים בהשפעה כוחנית פסיכולוגית והאדם חייב להסכים פילוסופית עם אדם חזק ממנו. כך, האיסלאם מחנך את הילדים להאמין באמונתם של הוריו, שכן אביו חזק יותר. אי אפשר להתווכח עם האב. השפעה פסיכולגית על הציבור ע"י גורמים דתיים (או אצלינו, מדעיים) עד להסכמת הציבור עם הדיעה ה"חזקה" באה מהאיסלאם. האיסלאם בכוח כפה את אמונתו על המונים ומאמין בשינוי פילוסופי של אנשים בעקבות הפעלת לחץ כוחני או פסיכולוגי. 

רוח הקומוניזם הוא רוח של קבלת דברים בחינם ושחיטות מוסרית גדולה. הקומוניזם מאמין שאנחנו צריכים לתמוך אחד בשני מאד ולהשתנות פילוסופית בהתאם למי שעומד מולינו. כולנו בני אדם ורוצים אהדה, וכך האדם שמולינו נותן לנו בחינם וזוכה מאיתנו לאהדה. כולם נותנים חינם, מקבלים חינם ואוהדים את כולם. לא משלמים ולא מתנהגים באופן בלתי תלוי בעומד מולינו. 

רוח הקפיטליזם הוא רוח שלפיו מתמעטים התשלומים הרוחניים. הקפיטליסטים משלמים חומרית ולכן לא חייבים להשתנות ולאהוד את הצד השני, אלא שומרים על אמונתם. יש פחות שחיטות ויותר קרירות בין האנשים. אף אחד לא חייב לאף אחד ויש חוסר תלות. אם אחד רוצה תמיכה ואהדה, ניתן לקנות ולא להיות חייב. ניתן לקנות כל שירות וכל מוצר אבל קשה לקנות יחס אמיתי של אנשים. הם מעוניינים בכסף וכיוון שהתשלום חומרי, הם לא משתנים פילוסופית ועלולים לחשוב משהו נגדי. לכן יש תחושה של ניכור, אבל אף אחד לא חייב לאף אחד. 

רוח הנאציזם מגדיר מעמדות של חשיבות בציבור שנבדלים בכמות הגאווה שיש להם. יש מעמדות חשובים יותר ויש מעמדות נחותים. מעמד אחד בכלל לא נחוץ ופסול ונועד לבידוד והשמדה. השעיר לעזאזאל הזה משמש לקורבן לכל הרוע והקללות בציבור. "למצוא את הגורם המיותר בציבור ולהסתדר בסולם של היררכיה" הוא רוח הנאציזם, וזהו רוח מנוגדת ליהדות כיוון שהיהודים חושבים שכולם נחוצים שכן נבראו בצלם אלוהים. עוד, היהדות חושבת שכולם שווים בפני האלוהים וכך אין מעמדות, נוסף על כך שכולנו בני אדם וכך אין לנו יותר מדי גאווה. אלוהים הוא בעל הגאווה העיקרי.